<h1>שו"ת הרא"ש כלל י"ג סימן י"ד</h1>
<h2>דף ו:</h2>
ומשום הזמנה אין לאסור, דאפילו מאן דאמר [סנהדרין מ"ז ע"ב] הזמנה מילתא היא, הני מילי באורג בגד למת, אבל האי כטווי לאריג דמי דלכולי עלמא לאו מלתא. ואם קרובי נותני הצדקות קראו תגר על השינוי לא חיישינן לפעיתן, כדאיתא פ"ק דערכין [ו' ע"ב] אמר ר' אמי אמר ר' יוחנן גוי שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת עד לא נשתקע שם בעליה אסור לשנותה משנשתקע מותר לשנותה. למאי, אילימא לדבר הרשות מאי אריא גוי אפילו ישראל נמי, אלא לדבר מצוה, וטעמא דגוי מיפעא פאעי אבל ישראל דלא פאעי שפיר דמי. אלמא גבי גוי חיישינן דמיפעא פאעי אבל ישראל ציית לדברי חכמינו ז"ל, ומאחר דמן הדין שנוה לא פאעי. ואף אם יש ישראל דלא ציית לדברי חכמים ופאעי על תקנתן לא חשיינן לפעיותו, מדלא מצא איסור שינוי אלא בגוי דוקא משום דפאעי ואיכא חילול השם אבל ישראל שאינו ציית לדברי חכמים ליכא חילול השם בזה. ושלום. אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
